מאמרים

אהבה ללא גבולות – חלק א'

אהבה ללא גבולות – חלק א'

נשארו לי עוד כמה בגרויות להשלים ואני על המטוס.

קשה לי להאמין שזה עוד מעט קורה.

באמת שכבר קשה לי להאמין.

תבינו, סיימתי שלוש וחצי שנים של שירות צבאי קשה במיוחד ( אם אתם שואלים את עצמכם מאיפה הגיע החצי אז זה רק בגלל שחתמתי חצי שנה קבע בתור סמ"ב, סמל ראשון בכיר, למי שלא יודע – מעיין יצור כלאיים שבין סמ"ר לקצין) ההיתי בגולני ונלחמתי במהלך שלוש השנים שעברו עלי לא מעט כדיי שחברי המפונקים שחזרו כל יום הבייתה מהקריה יוכלו לישון בשקט.

אם אתם מזהים נימה של מרמרור אתם לא טועים.

שהשתחררתי מהצבא ניסיתי למצוא עבודה, באמת שניסיתי, אבל העלתי רק חרס בידיי.

.

החלטתי שעל מנת למצוא עבודה טובה אני חייב להרשם ללימודים אבל אף מוסד לימודים לא הסכים לקבל אותי לשורותיו.

לא עניין אף אחד מה אני עשיתי בשביל המדינה.

כולם רצו בגרויות ופסיכומטרי.

אז לא הייתה לי תעודת בגרות, אז מה?

זה עושה אותי לבן אדם פחות טוב?

המשך מאמר